טבילתו של התינוק היא אחת משבעכנסיות כנסיות. זה מנציח את האיחוד של האדם עם אלוהים, את סליחת החטא הקדמון שלו. לאחר הטבלה, מלאך שומר מחובר לילד, אשר מגן עליו למשך שארית חייו. באורתודוקסיה, זה נחשב כי טבילתו של התינוק הוא הלידה הרוחנית שלו. לכן, יש להתייחס לנושא זה ברצינות רבה ובזהירות.
הכנה לטבילה
לפקודה זו יש שלב חשוב למדי- בישול. קודם כל, אתה צריך לבחור שם התינוק. זה חייב להיות אורתודוקסי ולהתאימו לקדוש מסוים. אם השם הרצוי אינו כלול ברשימה המלאה של שמות הקדושים, אז אפשר לבחור עיצור. לדוגמה, אם ההורים רוצים לקרוא לבנם בעולם סטניסלב, אז, כי השם הזה הוא לא הקדושים, אתה יכול לתת לו כנסייה נוספת - ויאצ'סלב. לאחר מכן, להחליט על הזמן של הסקרמנט. כמובן, מהר יותר, כן ייטב.
לפי כל הכללים, הכנסייה מייעצת לייצרטבילתו של היילוד ביום השמיני לאחר הלידה (זה היה בזמן זה כי ישוע המשיח הוטבל) או לאחר ארבעים יום (במקרה זה האם הצעירה יכולה גם להשתתף בסקרמנט). תאריך של הטבלה ניתן לבחור כל. הנה, לא את היום בשבוע, ולא את מספר, ולא תקופות הצום הם יסודיים. הכתר האחרון בהכנה הוא הבחירה של הסנדקים.
מקלטים
האחריות לטבילה לא יכולה להיותסיבות אובייקטיביות מוטלות על התינוק. בהתייחסות לכך שבגיל כה מוקדם הילד אינו יכול להבין את משמעותו ומשמעותו של הסקרמנט הזה, שכן הוא נעשה על ידי הסנדקים או המקבלים. תנאי הכרחי עבור אנשים אלה הוא אמונה ללא תנאי באלוהים. יש צורך לנקוט עמדה אחראית כלפי הבחירה של הסנדקים, כי יש להם את האחריות להצטרף הילד לכנסייה, להתפלל בשבילו ולעודד אותו לתקשר עם הקב"ה.
חובות של Godparents
לתת מתנות לחגים של הילדהחוב המסורתי המשני. אבל יש מקרים שבהם זה חובה, כלומר על טבילה מאוד. הוא האמין כי הסנדק, בסקרמנט, חייב לתת לילד צלב, ואת הסנדקית - חולצה מיוחדת. בעת בחירת המתנה הראשונה, עדיף לשים לב לסכו"ם. חשוב שהצלבים לא גדולים מדי, והשרשרת לא ארוכה מאוד, כך שהילד לא ייפגע ולא יקלקל אותם.