הזיכרון הוא תופעה ייחודיתמאפשר לאדם לא להישאר כל הזמן במצב של תינוק. לכן, פעילותו החיונית המלאה תהיה אפשרית רק אם תהליך נפשי זה פועל כראוי.
יש מספר רב של היפותזות וזרמים,אשר יכול לעזור להסביר את תופעת הזיכרון. הם התגבשו במשך שנים רבות של המחקר. אבל אין תיאוריה אחת של זיכרון, אבל אפשר לבודד את הדברים הבאים:
כל תיאוריות הזיכרון הפסיכולוגי מתפתחות בשני כיוונים מרכזיים.
ראשית, אסוציאטיבית. הוא מבוסס על ההנחה הבאה: אם תצורות מסוימות בנפש האנושית נובעות בתודעה בו-זמנית או בזו אחר זו, נוצר ביניהם קשר אסוציאטיבי מובהק. כאשר כל אחד מרכיבים אלה להופיע שוב, אז תמונה מלאה של המערכת כולה של אלמנטים נקרא במוח.
שנית, תיאוריית הפעילות, לפיה,זה זיכרון שיכול להיות הגורם שקובע את התהוות של כל התהליכים. ראשית, ייווצרו קשרים בין החומר שיש לשנן לבין הפעולות שהאדם מייצר. בפעילות זו מוגדרת שינון, כמו גם את האחסון וההעתקה של המידע שנשמר.
הבה נבחן ביתר פירוט את התיאוריה הבסיסית של הזיכרון.
התיאוריה הפיזית של הזיכרון נבנתה על ההנחות הבאות:
תיאוריות הזיכרון כוללות גם מושג כימי. הוא מתבסס על ההוראות הבאות:
תיאוריות הזיכרון הושלמו מושג ביוכימי. עיקריו העיקריים הם:
תיאוריות זיכרון כוללות תיאוריה פיזיולוגית, המבוססת על הקונספט של ה- IP. פבלובה. ההנחה העיקרית היא שישנם דפוסים מיוחדים בעבודת ה- GNI, ובבסיס פעולת הזיכרון יש רק רפלקס מותנה. הודות לכך, יש היווצרות של קישורים בין מידע חדש לבין התוכן שנרשם בעבר בזיכרון.
מידע תורת הזיכרון הקיברנטי כאשר המחשבטכניקה ופיתוח של תכנות. זה נדרש חיפוש מתמיד של דרכים, איך מכונת לקחת, לעבד, ולאחסן מידע. כתוצאה מכך, נדרש מודל טכני ואלגוריתמי של תהליכי הזיכרון המתרחשים במוח האנושי.
מושגים רבים גובשו, ולכל אחד יש "תבואה רציונלית" משלו.
</ p>