המאמר מספר על מה הוא מבקר, מה עשו חסידיו של תנועה חברתית כזו והאם הם בימינו.
המאה העשרים היא גם מעניינת כי במהלך זההתפתחותה של התקדמות מדעית וטכנית היתה בלתי נראית, בקצב אדיר. אם אתה מסתכל עמוק לתוך ההיסטוריה, אז שום דבר כזה מעולם לא קרה. מגמה זו נצפתה בשנים האחרונות. לדברי כמה מדענים, היום שבו הסינגולריות הטכנולוגית האמיתית מגיע קרוב מאוד.
כולנו רגילים ליהנות מהישגי המדעאבל זה לא תמיד היה כך, ובכמה פעמים אנשים התנגדו בגלוי להמצאות חדשות שהפכו את החיים לקלים יותר עבורם, או שהם פחדו מהם, בהתחשב בכך שהם לא מתאימים. זה היה בערך באותו אופן ברבעון הראשון של המאה התשע עשרה באנגליה, כאשר התנועה של חסידיו של נד Lud שמקורם, הם עצמם כינו את עצמם Luddists, או Luddites. מה זה, נוכל לפרק.
האדון הוא אדם שהתנגדפיתוח של התקדמות מדעית וטכנית. היו להם במאה ה XIX volovine הראשונה באנגליה וכמה מדינות אחרות. עם זאת, הם מוחים לא בגלל מניעים אידיאולוגיים או דתיים, הכל היה פשוט יותר: מכונה אריגת ספינינג החדשה שהחליף את מאות עובדים כי, על ידי עצמו, לא אהבו את העבודה. אז luddist - אדם שאיבד את מקום עבודתו כתוצאה והחלפתו במכונה או מכשיר טכנולוגי אחר.
הכל התחיל עם נד לורד, אשר זוכההרס של נולים. אמת, אין ספק אם אדם כזה אכן קיים. אבל חסידיו לא התערב. הם עסקו בכך ששברו מכונות שונות, מכונות ויחידות אחרות שהחליפו בהדרגה את העובדים הלא מיומנים במפעלים שונים.
בשנת 1811, התפשטה התנועה הזאת לכל אנגליה, לודיסטים שברו מפעלי צמר ועיבוד כותנה. אבל הממשלה דיכאה אותם במהירות.
מאוחר יותר הונהג חוק, לפיוהרס או נזק למכונות, כמו כל חבלה תעשייתית אחרת, היה עונש מוות, ודבקות ברעיונות של Ludism הפך קטלני. נכון, לפועלים עדיין לא היתה ברירה, והם מחו עוד יותר. עם זאת, זה הגיוני, כי Luddist הוא, ככלל, עובד נמוך מיומן, והיה לו קשה למצוא עבודה.
רבים מהמפגינים נשלחו לאוסטרליה, אחרים הוצאו להורג לחלוטין. ובמשך זמן מה עסקו הכוחות הבריטיים בדיכוי ההתקוממויות של הלדיסטים באופן פעיל יותר משהתנגדו לנפוליאון.
בימינו, הבודק הוא אדם אשרמתנגדת להישגי המדע וההתקדמות. נכון, הם נקראים לעתים קרובות "ניאו-לודיטים" או "ניאו-לאדיסטים". אגב, בשימוש רשמי יש שני סוגים של מילה זו.
</ p>