המבנה הרב-שנתי של הסוציולוגיה

סוציולוגיה במדעי החברה תופסתמקום נפרד. זאת, בראש ובראשונה, לעובדה שהיא לומדת קשרים חברתיים, דפוסי תפקוד ומנגנונים לפיתוח קהילות חברתיות. בנוסף, היא משמשת מתודולוגיה ותיאוריה עבור רוב הדיסציפלינות ההומניטריות. מגוון התהליכים והתופעות המתרחשים בחיים הציבוריים הביא את הצורך לראות את המציאות החברתית כמערכת רב-שכבתית. לכן, אנו יכולים לומר כי המבנה של הסוציולוגיה היא multistage.

יש להבין כי המבנההידע הסוציולוגי הוא הזמנת הידע על החברה כמערכת מתפתחת באופן דינמי, הכוללת רעיונות הדדיים, השקפות על התהליכים המתרחשים בה. לכן הנושא והמבנה של הסוציולוגיה קשורים זה לזה זה בזה. נושא הסוציולוגיה הוא החברה כמערכת אחת בעלת נכסים וקשרים במבנה היחסים החברתיים.

נכון לעכשיו, ישנן גישות שונות,אשר מאפשרים לך לקבוע את מספר רמות של סוציולוגיה. לדוגמה, בגישה הפשוטה ביותר, המדע מחולק ליסוד וליישם. על פי תיאוריות אחרות, מבנה הסוציולוגיה נקבע על ידי שבעה מישורים. אלה כוללים: תיאוריות ובסיסים מתודולוגיים, ידע מיוחד, רמה יישומית וקשורים במחקר סוציולוגי, מחקר סוציולוגי, שיטות שמטרתן השגת מידע סוציולוגי וכן ידע על ארגון שירותים מיוחדים.

עם זאת, המבנה של שלוש רמות של סוציולוגיה בתקופה הנוכחית היא הרלוונטית ביותר. הוא מספק רמות כאלה כמו תיאורטי, מיוחד, אמפירי.

הרמה התיאורטית כוללת סוציולוגיה,המכוונת למחקר מדעי אובייקטיווי של הנושא, על מנת לקבל ידע תיאורטי על כך. ברמה זו יש הסבר סיבתי של העובדות על פי חוקי החברה, כמו גם חיזוי תוצאה אפשרית של האירועים. הידע המתקבל מאפשר ליצור תקשורת בין תת-מערכות ציבוריות נפרדות. מבנה הסוציולוגיה ברמה זו כולל את המרכיבים הבאים:

• מערכת של חוקים כלליים ומתמחים המציגים קשרים טיפוסיים ויציבים בחברה ומוסדותיה.
• מערכת של אקסיומות ופוסטולציות מסוימות על הצד החברתי של החברה.
• ההיגיון של ראיות ומסקנות רלוונטיות, המשמשים להצדיק תחזיות ומגמות.
• הצדקה של גישות לנושא ונושא המדע.
• מערכת השיטות והנהלים של הקוגניציה, שבאמצעותה מובטחת השלמות של תיאורים ותחזיות של תופעות חברתיות.

רמה בינונית של סוציולוגיה מיוחדתקובע את הפונקציות המדעיות שלו. הוא מבוסס על מנגנון קטגורי, כמו גם על עקרונות הקובעים את כיוון האינטגרל של המדע, ובמקביל רוכשים דרכים אופייניות להשגת ידע, תיאוריה מיוחדת. זהו מעבר ממחקר תיאורטי למחקר אמפירי, בהתאמה, יש סינתזה של שתי רמות של ידע. כך, למשל, אם ברמה הראשונה האישיות היא מערכת של יחסים חברתיים, אז בתיאוריה מיוחדת מושג זה מפורט ומעודן. לפיכך, האדם מתחיל להיראות כמוביל של תפקידים חברתיים, אשר קובעים את מקומה במערכת היחסים החברתיים.

מבנה הסוציולוגיה ברמה השלישית מאפשרכדי ליצור קשרי גומלין בין מספר רב של משתנים תלויים. המשתנים מתפרשים כמשמעותם של תופעות, תהליכים שניתן לייצג כמות משתנה. הסוציולוגיה האמפירית שואפת לערוך מחקר באמצעות טכניקות, טכניקות ושיטות מיוחדות. בעזרתו ניתן לתת תיאור מלא יותר של העובדות שנאספו.

</ p>