בקושי יש אדם בחברה המודרנית,אשר היה עומד מנגד התרחשות סביב האירועים הפוליטיים לא היה התעניין בהם ולא צריך לדבר על דעותיהם לגבי. מטבע הדברים, כל הערכה ניתנת מבוסס על אמונות פוליטיות אישיות או נופים, והכוונה נקודת המבט של האדם על המדיניות על תהליכים כלכליים, העובדה המבנה של המדינה, בחברה, ומה הם החוקים של המוסר במדינה ובמוסדות הציבוריים. בנוסף, תפקיד שמילא הסביבה שבה אנשים חיים, וסטריאוטיפים השורר בה.
בעולם ניתן לחלק את ההשקפות הפוליטיותקיצוני ומתון. עמדות פוליטיות מתונות הן ממוצעות, נייטרליות בין מפלגות שמאל קיצוניות או שמאליות. למשל, ליברלים מתונים. מאז הופעתה של מפלגה פוליטית כזו, אבל זה קרה במאה ה -13, הם לא לקחו פסקי דין חדורים וערעורים, הם דחו פעולות קיצוניות על בסיס אלימות ודיכוי. עבור הליברלים של אותה תקופה, זכויותיו וחירויותיו של כל אדם, כל פרט, שוויון של כל אחוזות, ללא תלות במקור, היו תקפים, צדק וסדר לכל, ולא לחבורה אחת של החברה. השקפותיהם המתונות של הליברלים לא אפשרו להם לקרוא לעם למהפכה, אלא רק לדרוש מהאזרחים את ההזדמנות לשלוט בפעילויות של מכונת המדינה.
עם שינוי תקופות היסטוריות, עמדות ליברליות ואמונות השתנו במקצת. הליברליזם של שנות העשרים והמאה העשרים רואה צורך בהקמת שוויון הזדמנויות לכל האזרחים. עמדות פוליטיות מתונות של הליברלים מתבטאות עדיין בקביעת החשיבות, העליונות של החיים הפרטיים בהשוואה לציבור, והעדיפות של האזרח על פני מבני המדינה.
שמרנות כמדינה פוליטית אחרתהשקפת העולם יכולה להיות גם מתונה. אם שמרנים מסורתיים אינם מכירים בחידושים בתחום הפוליטיקה, צווים קיימים, אלא רק מדינה יציבה וצורות פרטיות של רכוש פרטי, שמרנים בעלי דעות פוליטיות מתונות מוכנים לוותר על עקרונות אלה. קרוב יותר לליברלים, הם מכירים בצורך של כמה חירויות ושחרור של הפרט, את שחרורה מן העול המדכא של מסורות עתיקות. אבל זכויות אזרחיות שמרניות מתונות מהסוג המודרני מוכרות אך ורק במסגרת החוקים הקיימים. אם מותר לבצע שינויים כלשהם, אזי גם רק בהתאם לנהלים הקיימים, מבלי להרוס או לערער את בסיסיהם. בנוסף, בניגוד לליברלים, השמרנים מאשרים את העדיפות של המדינה בפני האזרח וחיי הציבור על פני הפרטי.
האידיאולוגיה הפוליטית של הקומוניזם נוצרהעד אמצע המאה העשירית והפך לסוג של כיוון אלטרנטיבי הן להשקפות ליברליות מתונות והן לשמרניות מתונות. ראשית, ההשקפות הפוליטיות הקומוניסטיות יכולות להיקרא רדיקלית. עבור הקומוניסטים, הדרישה של המערכת הקיימת הקיימת היא המקום הראשון, אם היא מבוססת על אי שוויון מעמדי, על דיכוי האדם על ידי אדם, על עוול חברתי וכלכלי. במקום הסדר הישן, הקומוניסטים מציעים להקים חברה חדשה המבוססת על שוויון חברתי. המהפכה החברתית היתה הכלי המרכזי של ההבראה החברתית, והדיקטטורה של הפרולטריון היתה צורת הממשל.
האידיאולוגיה הקומוניסטית הכריזה על הקרב הפרטירכוש, אי-שוויון חברתי. החברה החדשה היתה חסרת מעמדות, כדי לשלב בהרמוניה את האינטרסים של המדינה והאינדיווידואל, לספק לכל אזרח חופש ופיתוח כולל. מבחינה זו, עמדות פוליטיות מתונות חופפות מעט עם הקומוניסטים. אלא שגם הם מתנגדים להם, שכן האידיאולוגיה הליברלית תומכת ברעיון הרכוש הפרטי, וצורות השלטון המועדפות לשני הכיוונים שונות.
עם זאת, בתנועה הקומוניסטית המודרניתיש נציגים של כיוון מתון שמגן על הזכות לרכוש פרטי. באופן כללי, בשלב הנוכחי של התפתחות החברה, יש סוג של הטמעה של תוכניות מפלגות שונות ומגמות פוליטיות. כדי לפתור את הבעיות של החיים הציבוריים, אנשים משתמשים ברעיונות שמפלגות פוליטיות שונות מציגות.
</ p>