המבנה של מערכת העצבים הוא לקח מהאנטומיה האנושית

את התוכנית הכללית של המבנה של מערכת העצבים מתוארשני מרכיביו: מרכזיים ופריפריים. הראש וחוט השדרה שייכים למערכת העצבים המרכזית, והעצבים הגולגולתיים, המוחיים, האוטונומיים והעמוד השדרה הם הבסיס של הפריפריה.

האדם, כמו כל אורגניזמים חיים אחרים, מסוגל להגיב לשינויים כימיים ופיזיים בסביבה.

ישנם גורמים של הסביבה החיצונית (מגע,צליל, אור וריח), אשר באמצעות תאים רגישים מיוחדים הופכים לדחפים עצביים. אלה, בתורו, מיוצגים על ידי סדרה של שינויים חשמליים וכימיים ישירות סיבי העצבים. הדחפים שהתקבלו מועברים לאורך הסיבים הבולטים למוח ולחוט השדרה, כאשר פקודות הדרושות מפותחות לצורך שידור לאורך הסיבים הבולטים (המוטוריים) אל השרירים האחראים על תפקוד המבצעת.

המבנה והתפקודים של מערכת העצבים מכוונים לשילוב השפעות חיצוניות עם יכולת הגוף להסתגל אליה.

המבנה של מערכת העצבים לא יכול להיותנחשב לגמרי בלי המאפיינים של יחידת המבנה שלה - הנוירון הוא תא עצב זה מורכב הגוף של הגרעין, (תהליכים מסועפים) דנדריטים ו האקסון (הזרוע הארוכה של אחד). עיקרון הפעולה של הנוירון - הדנדריטים של דחפים עצביים לנסוע אל גוף התא, ואז דרך האקסון נשלח effectors או תאים אחרים.

בינם לבין עצמם נוירונים מחוברים באמצעות תהליכים בעזרת סינפסה, תפקידו הוא לסנן את הדחפים העצביים. הוא מסוגל להחמיץ דחף אחד ולעצור אחרים.

נוירונים יכולים להשתייך לקבוצות שונות,אשר קובעים את הפונקציה הספציפית שלהם. לפיכך, נוירונים של קבוצה אחת מבצעים פונקציה אנליטית והם אחראים לפיצול הדחף העצבי. הקבוצה השנייה אחראית לסינתזה ולקביעת הדחפים הבאים מחושים אחרים. יש גם קבוצה שלישית ששומרת על התוצאות מההשפעות הקודמות ומשווה את ההשפעות העולות עם העקבות.

מרכז הבקרה של רשת מורכבת של עצבים,מופץ בכל הגוף האנושי הוא חוט השדרה, אשר יש לו את טופס של "חבלים" לבן ארוך, בעובי של אצבע, באורך של 45 ס"מ ומשקלו כ 30 גרם, והוא ממוקם בתוך תעלת השדרה. הוא מורכב משני רכיבים - חומר אפור (אשכול תאים עצביים) ואת החומר הלבן (סיב עצב).

שמאלה וימינה של ענף חוט השדרה"צורה של זרדים מתא המטען של עץ" עצבים בעמוד השדרה. הם מופנים לחלקים שונים של גוף האדם ומספקים קשר בין מערכת העצבים המרכזית. שליטה על "אתר" מסוים של הגוף מתבצעת על ידי עצב נפרד.

עצב השדרה מורכב מאחור, אורגישים, קדמיים, או מוטוריים. הסוג הראשון של סיבים מקורו בקולטנים של העור, הגידים, השרירים, המפרקים, האיברים הפנימיים ואיברי החישה. זה קולטנים כי יש אותות העצבים המכילים מידע על אירועים המתרחשים הן בתוך הגוף והן מבחוץ. על סיבי הגב, אותות אלה נכנסים לחוט השדרה, ולאחר מכן אל המוח, שם הם מסודרים, מעובדים, מוערכים, אותות אחרים נשלחים אל סיבי החזית בתגובה השרירים, האיברים הפנימיים וכלי.

המבנה של מערכת העצבים יכול לכלול ומערכת העצבים האוטונומית, האחראית על חילוף החומרים ועבודת האיברים הפנימיים. תכונה של מערכת זו היא תפקוד עצמאי, ובאותה עת הכפיפות למערכת העצבים המרכזית.

בהשפעתה על האיברים הפנימייםמערכת העצבים האוטונומית מורכבת ממערכות פאראסימפתטיות וסימפתטיות. היחסים ביניהם הם די מסובכים, כי לעתים קרובות יש להם השפעה הפוכה על אותו איבר, שבזכותו איזון מסוים בגוף מושגת.

המבנה של מערכת העצבים כולל קליפת גדולבחצי הכדור, אשר יש עובי של כ 3 מ"מ שטח כולל של כרבע מ"ר. חלק זה של האורגן יש שש שכבות, התאים של אשר קשורים זה לזה זה בזה. המספר הכולל של תאים אלה הוא כ -15 מיליארד חתיכות.

מבנה מערכת העצבים לא ייחשבו במלואם ללא כךתופעה, כמו רפלקס, שהיא התגובה של הגוף לאפקטים פנימיים וחיצוניים דרך מערכת העצבים המרכזית. הרפלקסים המותנים (רפלקסים להסתגל לתנאים סביבתיים משתנים) ובלתי מותנים (תגובה מולדת לגירויים מבחוץ) מתחלקים. רפלקסים לא מותנים אינם דורשים תנאים מסוימים להתפתחותם, והרפלקסים המותנים מתעוררים בהשפעתן של תופעות שונות שהן בעלות חשיבות חיונית לאדם.