הקרב של קלקה, גורם, התוצאות של התוצאות

כיבוש המזרח התיכון כולו וסין, ג'ינגיס חאןשלח את שלוש המכות שלו, בפיקודו של סובדיי וג'וצ'י חאן, כדי לחקור את האזורים שמאחורי הקווקז. יחידת טטאר-מונגוליה פגשה שם חיילים פולובציים, שהובסו על ידה. שרידי הפולובציאנים נסוגו מעבר לדנייפר, שם פנו לנסיכים הרוסים לעזרה.

באביב 1223 התאספה מועצת נסיכים גדולה,שבו הוחלט על סיוע צבאי לח'אן הפולובציאני קוטיאן. הנסיכים של אזורים מרוחקים, הצפוני של רוסיה תמכה Polovtsy סירב. הוחלט לתת קרב בארץ Polovtsian. התוצאה של החלטה זו היתה הקרב של Kalka. הגדודים הרוסים המאוחדים הובלו על ידי מסטיסלב מקייב, מסטיסלב אודלוי ומסטיסלב מצ'רניגוב. עם יחידות מונגוליה המתקדמות, הקרבות הראשונים החלו מיד לאחר חציית הדנייפר. המונגולים לא התחילו להילחם ונסוגו במשך שמונה ימים. כאשר דרכו של הצבא הרוסי נחסמה על ידי נהר קטן Kalka, המועצה הצבאית היה מאורגן, במהלכו המנהיגים לא הסכימו. מסטיסלב של קייב התווכח על הצורך בהגנה, ו Mstislav Udaloy ביקש להילחם.

הקרב של קלקה החל ב -31 במאי 1223. הנסיך מסטיסלב אודלוי, לאחר שבחן את המחנה המונגולי, החליט שהוא ואחד יתמודד עם האויב. בתחילה התגלגל מהלך הקרב לכיוון הרוסים, אך המונגולים גרמו למכה העיקרית לא במרכז, שם עמד הנסיך הגליציאני ופמלייתו, אלא באגף הפולובציאני השמאלי. נוודים, שלא יכלו לעמוד בפני מתקפה חזקה, החלו לסגת ללא הבחנה. הפעלת פולשים פולובציוניים בלבלה את שורות המיליציה הרוסית, מוכנה לפעולה, שהמונגולים מיד החלו לדכא. המצב עדיין יכול להציל את הנסיך של קייב, אבל מונע על ידי עלבון על הנסיך גליציה, הוא לא להכות את האגף של הטטרים. הכוחות הרוסיים עלו על מספר החיילים המונגולים, אך פיצולן של הפלוגות והטיסה המבישה של הפולובציאנים הביאו לתבוסתו הרוסה של רוס.

מסטיסלב של קייב התחזקה על הגבעה, שם פנימהבמשך שלושה ימים שיקף בהצלחה את כל ההתקפות של כוחות הטאטאר. ואז הלכו המונגולים אל הטריק, מנהיג הנושאות פלוסקינה נישק את הצלב לפני נסיך קייב, והבטיח לו שהטטרים ייתנו לכולם ללכת הביתה אם ישכבו את זרועותיהם. כניעה, מסטיסלאב נכנע, אבל המונגולים לא שמרו על מלה. כל החיילים הפשוטים נלקחו לעבדות, ונסיכים ומפקדים צבאיים הונחו מתחת לריצוף, והם התיישבו לחגוג, תוך ציון הניצחון. הקרב של קלקה נגמר בתוך שלושה ימים.

הכוחות המונגולים ניסו להמשיךאת המתקפה על אדמות נסיכות צ'רניגוב, אבל, מול העיר המבוצרת הראשונה של נובגורוד סברסקי, נסוגה חזרה לערבות. לפיכך, הקרב של Kalka מותר המונגולים לנהל קרב סיור יסודית. הם העריכו את הצבא הרוסי, אך בדו"ח שלהם לג'ינגיס חאן צוין במיוחד היעדר האחדות בנסיכים הרוסים. במהלך הפלישה של חאן באטו לרוסיה בשנת 1239, הפיצול של רוסיה לנסיכויות היה בשימוש נרחב על ידי המונגולים.

הקרב על נהר קלקה הראה מההתוצאה של חוסר עקביות של פעולות. החיילים הרוסים ספגו הפסדים גדולים, לא יותר מעשירית הלוחמים חזרו הביתה. לוחמים אצילים רבים ונסיכים נהרגו. הקרב על קאלקה הדגים לנסיכים הרוסים את כוחו של האויב החדש, אך הלקח לא נלמד והפלישה למונגולים-טאטארים אחרי 16 שנה האטה את התפתחותה של רוסיה כמעט מאתיים וחמש מאות שנה.

</ p>