סיכום "בחלק האחורי כמו בחלק האחורי." סיפורו של אנטולי אלקסין

אנטולי אלקסין ... סופר, שספריו הם לנצח בלב הקוראים שנולדו בברית המועצות. עבודותיו מאלפות, נוגעות ללב, בלתי נשכחות. תיאור של אחד מהם הוא נושא המאמר.

מה ניתן לומר בסיכום? "בחלק האחורי כמו האחורי" - ספר על האנושות, האנושות. זהו סוג של זיכרון של אדם ששרד את שנות המלחמה בגיל צעיר. כדי להכיר את הסיפורים האלה הוא טוב יותר בגרסה המלאה המקורית. אבל מי שלא מכיר את עבודתו של סופר יוצא דופן, אולי, יעורר את קריאות הספר הזה, את תוכנו הקצר.

"בחלק האחורי כמו האחורי" - סיפור מחולקכמה פרקים. אבל המחבר לא נתן להם שמות. על מנת לפשט את המצגת של סיכום, "בחלק האחורי כמו האחורי" ניתן לחלק לחלקים. כל אחד מהם צריך להיות זכאי. לפיכך, תכנית העבודה תהיה כדלקמן:

1. יציאה.
2. בפינוי.
3. ידיד חדש.
4. המכתב.
5. חדשות טובות.

יציאה

זה לא קל להעביר סיכום. "בחלק האחורי כמו האחורי" - סיפור המבוסס על זיכרונות של מבוגר ואת ההיגיון של נער. עבודות מתחילות מן הרגע שבו הגיבור - דמיטרי Tikhomirov - שנים רבות לאחר סיום המלחמה מגיע לאמו. הוא לא ראה אותה שנים. זיכרונות הציפו את הכביש. במחשבתו של המספר נראות תמונות של השנים האחרונות: פרידה מאביו, יציאה לפינוי.

אדם מעריך משהו שאינו קיים עוד בחייו. מחשבה זו ביקרה בדימה כאשר שכב על דרגשים ברכבת, הרחק ממוסקבה. פתאום הוא התחיל להעריך את המורה האימתני לחינוך גופני ולשכנים מטורפים. הנער נזכר בבית הספר במוסקבה ברוך. באותה עת שודרו ברדיו כי הצבא הסובייטי עוזב עיר אחת אחרי השנייה לאחר קרב כבד.

בפינוי: סיכום

"בחלק האחורי כמו האחורי" - סיפור על איך בבשנות המלחמה, ילדים שכחו לפעמים את גילם. הם גדלו, למדו לקבל החלטות ולדאוג לאהוביהם. אמה של דימה לא רצתה להשלים עם התנאים הקשים של המלחמה, ולכן ביום הראשון שלאחר הגעתה לקחה את בנה לבית הספר. הוא צריך ללמוד, לא משנה מה, להישאר ילד למרות חיים קשים.

למה נקרא הרומן שלו אלקסין "בחלק האחורי כמו בהאחורי סיכום הפרק, שעניינו כיצד נמשכו ימי השהות הראשונים בעיר אוראל, ניתן להשמיט. עם זאת, ראוי להסביר את המשמעות של הכותרת של הספר על בניין בית הספר היה תלוי כרזה שאמרה: "בחלק האחורי - כמו בחזית". אמא הסבירה את משמעות הביטוי לילד, אך באותו זמן הכחישה את אמיתותה. אחרי הכל, החלק האחורי, בניגוד לחזית, הוא אזור ביטחון. בחלק האחורי, לא כמו בחזית. בחלק האחורי כמו בחלק האחורי.

סיכום החלק השלישי: ידיד חדש

בפינוי הילד הופיע ידיד. שמו היה אולג. הוא היה המבוגר ביותר וחצי שנים, ובוגר יותר וחכם יותר - לכל החיים. אחיות צעירות לימדו את אולג לעבוד. הוא ידע לבשל, ​​לנקות, לתפור על כפתורים, להקליד.

ושוב חוזר המספר מן העבר פנימהנוכח. הוא ממהר אל אמו. יודעת שהיא מחכה לו. אבל בדרך הוא מבקש את נהג המונית לעצור ליד הבית של אולג. ידיד וקרוביו כבר אינם כאן. זרים גרים בבית הזה זמן רב. אבל אדם רוצה לפעמים להחזיר את העבר אפילו לרגע. הוא משאיר זר פרחים במושב האחורי. נכנסת לדלת הכניסה. ושוב הוא חוזר למכונית: אתה צריך ללכת לאמא שלך.

כתיבה

דימה חיכתה כל יום לחדשות מקרובי משפחה. אמא אמרה: "עכשיו נחיה ממכתב למכתב". פעם אחת הלך לסניף הדואר, שם קיבל מסר איום: אביו היה חסר. ברחוב חיכתה דימה לאולג. חברים החליטו שאי אפשר להראות את המכתב לאמך. אז הם הסתירו את זה. כעבור כמה ימים הודפס על מכונת הכתיבה מכונת כתיבה נוספת. לא היתה בו אמת, אבל היתה תקווה. המכתב, שהולחן על ידי דימה, נקרא על ידי אמה. והיא, האישה שבילתה את רוב זמנה בעבודה קשה, סבלה מתת-תזונה, קפואה, אך האמינה כי היא קיימת בתנאים של אי-נוחות לאין שיעור עם אלה שבהם מצא בעלה את עצמה, הודה המסר השקר הזה.

מאוחר יותר, עם זאת, הגיעו חדשות חדשות. הפעם נאמר כי אביו נלחם בגבורה, אך נשאר בשדה הקרב. ועל המכתב הזה, דימה לא אמרה דבר לאמו. חוץ מזה, היא התחילה לחלות מאוד. עבודה קשה ותנאים קשים פגעו בבריאותה השברירית. הגיבור של הסיפור הולך לאמו, אבל בדרך הוא מבקש את נהג המונית לעצור בבית הדואר, שם הוא קיבל חדשות איומות לפני שנים רבות. המכונית מאטה גם במקום שבו היה פעם צריף שבו התגוררו דימה בת ה- 11 ואמו.

חדשות טובות

בתחילת 1944 קיבלה דימא מכתב מאביו. הוא נשאר בחיים. הוא נפל בשבי, נמלט, ואז היה בין פרטיזנים. אבא שלי כתב שכל הגרוע מכל נגמר, הניצחון הזה קרוב. סיכום הסיפור "בחלק האחורי כמו האחורי" קשה להעביר. העבודה מלאה בזיכרונות מקוטעים.

גיבור ספרו של אלקסין ממהר לכל אורך הדרךקריינות לאמא. הוא לא היה עמה עשר שנים. בדרך הוא נזכר בילדותו. הוא רוכב על פני הדואר, הצריפים, הבית שבו התגורר חבר. ולבסוף, הוא קורא לנהג המונית את הנקודה האחרונה של המסלול: בית הקברות. שם, על אנדרטת הגרניט תחת שם האם, חרותות שנות החיים: 1904-1943. היא מעולם לא למדה דבר על המכתב המשולש.