סופרים ומשוררים ביצירתםמתייחסים לעתים קרובות מיתוסים של רומא העתיקה. הודות להם, הם נוגעים בנושאים חשובים, מדברים על אירועים חשובים בצורה משמעותית. פושקין פנה גם למיתוסים ביצירתו. ביניהם המיתוס של אריון.
במאמר זה נשקול אגדה עתיקה זו,וגם לבצע ניתוח של השיר "אריון" כדי לגלות איזה סוג של עומס סמנטי הוא נושא בתוך עצמו. אין זה מקרה שפושקין פנה לאגדה בעת יצירת השיר הזה.
זהו סיפור על מוזיקאי מפורסם. הוא היה כל כך מוכשר שהוא הצליח לעשות הון. פעם הוא השתתף בתחרות מוסיקלית בסיציליה, שם היו שחקנים מפורסמים אחרים. אחרי האירוע הזה היה עליו לחזור לקורינתוס, עיר הולדתו. המוסיקאי החליט לחזור על פני הים. הוא נחת על ספינה שעליה היו פיראטים נלהבים. לאחר שלמדו על עושרו של אריון, הם רצו להשתלט על רכושו ולהרוג אותו.
כשהפיראטים עמדו לזרוקמוזיקאי, הוא ביקש לתת לו הזדמנות לשחק אותם בפעם האחרונה לפני מותו, והם הסכימו. קולות הלירה התפשטו לאורך הים. הם היו כל כך מרתקים ויפים שדולפינים הפליגו לאונייה והחלו לשחק בגלים.
הפיראטים נדהמו מהתמונה. הם החליטו שלמוסיקה של אריון יש כוח על אלה שמקשיבים לה. מחשש שגם הם ייפלו תחת הכישוף, מיהרו השודדים המזדיינים להרוג את הילד והשליכו אותו מתוך האונייה. אריון נפל על הדולפין, והוא הציל אותו, נושא אותו על גבו אל החוף. האלים החליטו להנציח את הנס הזה. הם הפכו לקונסטלציה של אריה אריון והדולפין שהציל אותו.
זהו מיתוס בשימוש על ידי A.S. פושקין ליצירת היצירה שאנו שוקלים. תוכן וניתוח השיר "אריון" יראה לנו עד כמה שונה יצירתו של המשורר מן האגדה. נסקור גם אירועים היסטוריים הקשורים אליהם נכתבה עבודה זו.
הנרטיב בעבודה מתנהל מפיו של הזמר. הוא מספר איך הוא ואנשים אחרים הפליגו על סירת עץ קטנה. מישהו היה מאומץ במפרשים, מישהו מחטט בגלים עם משוטים, הרוכב היה אחראי על הקאנו. והזמר, בינתיים, שר שירים בשמחה.
לפתע החלה סופה, וכל אנשי הצוות, למעט המספר, נספו. הוא נזרק לחוף. למרות זאת, הזמר ממשיך לשיר, ובגדיו הרטובים מתייבשים מתחת לסלע בשמש.
כפי שאנו רואים, התוכן של השיר של פושקין שונה מן המיתוס. עם מה שהוא מחובר, אנחנו לומדים, לאחר ניתוח השיר "אריון".
לפני ניתוח השיר"אריון", על פי התוכנית היא להכיר את הזמן שבו נכתב. אחרי הכל, דווקא אירועים היסטוריים מסוימים גרמו למשורר ליצור את העבודה הזאת.
השיר נכתב ב -1927, וב-1925, 14 בדצמבר, היו אירועים טרגיים. ביום הזה היתה התקוממות בלתי מוכנת. הוא אורגן על ידי הדסמבריסטים, שחסרו את הארגון, הנוקשות, הלכידות לפתור את המשימה שנקבעה להם. הם רצו להפיל את הממשלה, כך שחוק הצמיתות האוטוקרטית חדלה להתקיים. הם התכוננו לאירוע זה במשך שנים רבות. ביניהם היו ידידי פושקין. גם המשורר עצמו שיתף את דעותיהם. הוא נועד לחופש ולשוויון. על זה פושקין שוב ושוב אמר בעבודותיו ונשלח הקישור בהקשר זה.
ההתקוממות נדחקה, והמורדים הוצאו להורג.
לאחר שבדק את הסיפור ששימש את פושקין,את תוכן העבודה שאנו שוקלים ואת האירועים ההיסטוריים שהניעו את המשורר לכתוב את זה, אנחנו יכולים לציין כמה נקודות. ראשית, המחבר שינה באופן משמעותי את המיתוס. שנית, המיתוס היה בשימוש בגלל צנזורה.
ניתוח שירו של פושקין "אריון" מראה כי הזמר בעבודתו הוא המחבר עצמו. אנשים שהפליגו אתו - דמבריסטים הדומים לו. בשיר הם, כמו בחיים האמיתיים, נספו, אבל פושקין נשאר. לאחר התהפוכות הללו, המשורר ממשיך בעבודתו: הוא ממשיך לשיר את החירות, בדרכו שלו נאבק בכוח אוטוקרטי. בדיוק כמו הזמר בשיר ששר את השירים הישנים למרות ההתרסקות.
ניתוח קצר של השיר "אריון" מאת פושקיןהראה לנו שהמשורר היה הוגה דעות של הדמבריסטים. לאחר מותו של הלוחמים למען חירות ושוויון, הוא לא עצר, אלא המשיך את משימתו באמצעות יצירתיות.
</ p>