ליידע את העולם שהם עכשיו בעלאשתו, הצעירים מחליפים להקות נישואים. אלה הטבעות, כי צורתן מסמלת את אינסוף הרגשות ואת היציבות של היחסים המחייבים את הצמד הזה. והם יקרים כי הם חייבים
המולדת מותאמת אישית לתת את הטבעת כסימן שלוהרצון להתחתן ולטפל בנטל הטיפול באישה עתידית נחשב למצרים הקדומה. את הטבעת לא ניתן לעתים קרובות לכלה עצמה, אלא להורים שלה. מנהג זה השתנה הרבה. עכשיו הטבעות לשים על היד של בן הזוג לעתיד. אבל כאן על איזה יד טבעת הנישואין שחוקה, היא עדיין בעיה די מחלוקת.
באירופה העתיקה, טבעת הנישואין כבר ביקרכמעט על כל אצבע של שתי הידיים. הוא עיטר את האגודל, את האינדקס, ואפילו את האצבע. עם הזמן, במשפחות קתוליות עם השאלה איזו אצבע ואשר יד טבעת הנישואין שחוקה, נחוש. הוא החל ללבוש על אצבע יד שמאל (זה מוסבר על ידי קרבה אל הלב).
על איזה יד הם טבעת האירוסין ברוסיה
וגם את האצבע נבחר גם לא בטעות: על פי הדעה שנקבעה לפני הנצרות, היא באמצעות זה כי זרימת הכוח העיקרי הולך אל הלב. וכמיגביל את האנרגיה הזו, טבעת היא לשים על זה. זה לכאורה לא מאפשר לבעל לפזר לב נטייה, אינו מאפשר לשנות באהבה.
נוצרים אורתודוכסים, אימוץ מסורת זו, הדגיש כי הזכות פירושו "נכון". לכן, על איזו טבעת אירוסין שחוקה, אפילו לא שאלה. רק בצד ימין!
על איזה יד הם לובשים טבעת אירוסין? זו לא דוגמה, אלא בחירה אישית
אם אתה מסתכל מקרוב על התמונות הישנות, אתה יכול לראות את זה על שם ללא שם
בדרך כלל לבש הבעל חתונה כסופהטבעת, ואשתו - הזהב. בחילופי הטבעות בחתונה נתן החתן נדר זהב עם טבעת זהב, והכלה נתנה את טבעת הכסף כסמל של נערה.
אגב, כאשר אתה מתגרש ברוסיה, אתה יכול גם ללבוש טבעת אירוסין - כסימן של רגשות בעבר, אם כי על יד שמאל. גם לפעמים ללבוש טבעות ואלמנים ששרדו את "חצי".
כיום, תקנות קפדניות על מה היד שחוקיםטבעת אירוסין לא קיימת. לא כל הזוגות הנשואים זה עתה נשואים בכנסייה. לכן, לכל אחד יש את הזכות לבחור גרסה מתאימה יותר של לובש טבעת. העיקר שאוהבים, מחליפים טבעות, זוכרים: הטקס הזה מחזיק אותם יחד לכל החיים!
</ p>