אדוארד נלבנדיאן, שהביוגרפיה שלו תהיההמתואר להלן, החל את הקריירה הדיפלומטית שלו בשנות השבעים של המאה הקודמת. בתקופה זו הוא הצליח לעבוד בשגרירויות של מדינות ערביות רבות, כדי להפוך לאביר מסדר לגיון הכבוד של צרפת, וכן לבנות שגרירויות למען ארמניה העצמאית. מאז 2008, דיפלומט מכובד ואוריינטליסט סמכותי הוא שר החוץ של רפובליקה קטנה אך גאה.
אדוארד אגבנוביץ נלבנדיאן נולד בירוואן ב1956 במשפחה הרגילה ביותר. אביו מת מוקדם, כשהילד לא היה אפילו בן שלוש-עשרה. גופתו היתה מותשת מהמלחמה, שאותה עבר, והשתתפה בקרבות האכזריים ביותר, כולל סטלינגרד.
אמא אדוארד עבדה כרופא רגיל ואפילו לאחלמה שבנה יוכל להירשם לאוניברסיטה היוקרתית ביותר בארץ, שבאותן שנים היה MGIMO, שסיים את עבודתו בשירות הדיפלומטי הבינלאומי. עם זאת, אדוארד Nalbandian חלם על הקריירה של דיפלומט מוכן בכוונה לבחינות למוסקבה המוסד. הוא סיים את בית הספר עם מדליית זהב, אשר נתן לו הטבות בעת הכניסה.
עם זאת, מן ההתרגשות אדוארד נכשל בבחינה הראשונה,לאחר שעבר אנגלית רק על "ארבעה". אז נרגע המדליסט הארמני ועבר בהצלחה את הבחינות הנותרות, והפך למועמד היחיד מארמניה שהצליח לעבור את הבחירה התחרותית ב- MGIMO באותה שנה.
בשנת 1978, אדוארד Nalbandian בשלוםבוגרת MGIMO וקיבלה הפצה לעבודה במזרח התיכון. כאן החל לשאת שירות דיפלומטי בשגרירות הסובייטית בלבנון. בוגרת MGIMO צעירה נפלה בעיצומה של מלחמת אזרחים במדינה הערבית. דיפלומטים זרים התגוררו בביירות בלחימה ברחוב, עובדים במרתפים תחת הפצצות אינטנסיביות. אדוארד אגבאנוביץ' עצמו היה צריך לעשות גיחות מסוכנות לחלק אחר של העיר, עושה את דרכו בין החבלים והמחסומים.
יום אחד פגעה פצצת זרחן בדירתו, שעלתה באש במשך כמה ימים. משימה קשה נמשכה חמש שנים והסתיימה עבור אדוארד Nalbandian עם משימה כבדה מבחינה מוסרית.
כך או כך, במהלך שנות השירות במזרח התיכון, זכה אדוארד נלבנדיאן לניסיון בינלאומי רב ערך, וקיבל גם פרס ממשלתי - סדר הידידות של עמים.
ב -1983 חזר דיפלומט צעיר למוסקבה,שם החל לעבוד במשרד החוץ. הנה, הוא החליט להמשיך את לימודיו בבית הספר לתואר שני של המכון ללימודי המזרח באקדמיה למדעים. בשנות שירותו בלבנון התאהב במזרח הערבי לנצח והחליט לקבל הכשרה רצינית לעבודה נוספת בהדרכת הפרופסורים הטובים במדינה. בשנת 1988, אדוארד Nalbandian בהצלחה הגן על התזה שלו, להיות מועמד למדע המדינה.
בסוף שנות השמונים הדיפלומט שוביוצא למסע עסקים למזרח התיכון, הפעם במצרים שלווה יותר. הנה, אדוארד Nalbandian, ומצא את החדשות על התפוררות של המדינה, אשר הקדיש את השירות של חמש עשרה שנים של חייו. בתחילה המשיך לעבוד בשגרירות, שעליה כבר טס לא הסובייטי, אלא הדגל הרוסי.
אז הגיע הזמן לעשות בחירה מכרעת בחיים,והדיפלומט בחר לעבוד לטובת מולדתו ההיסטורית. אדוארד נלבנדיאן הפך לעורך דין בענייני ארמניה במצרים והחל כמעט מאפס כדי ליצור משלחת דיפלומטית של הרפובליקה שלו בקהיר.
עובד דיפלומטי מנוסה היהאת החלקים החשובים ביותר של העבודה, הוא היה שגריר מצרים, מרוקו, עומאן. ב -1999 הוא התמנה לשגרירה יוצאת הדופן של ארמניה לצרפת, הארץ שבה התגוררה גולה ארמנית גדולה ומשפיעה. ליחסים עם מדינה זו היתה משמעות מיוחדת לארמניה, ואדוארד נלבנדיאן התמודד באופן מושלם עם תפקידיו. במשך זמן קצר בפאריס הוא אפילו זכה בפרס המדינה היוקרתי ביותר - מסדר לגיון הכבוד.
אדוארד Nalbandian עבד במשך שנים רבות ביותרסעיפים מתוח של החזית המדינית ורק בשנת 2008 יש הזדמנות לעבוד על ארץ מולדתם. לאחר מכן מונה לשר החוץ של הרפובליקה ומאז הוא המתאם הקבוע במדיניות החוץ של ארמניה.
בתחום היחסים הבינלאומיים, ממשיך השר באופן ברור ועקבי את הקו, שהוגדר מראשית הקמתה של ארמניה העצמאית.