חלוקת רווחים היא נקודת המפתח של המפעל של הארגון!

הרווח הוא ההפרש בין כל ההוצאות- הכנסות שהתקבלו. היא היא המאפיינת את רמת היעילות של הארגון. חשבונאות לצורך היווצרות רווחים והפצתם באה לידי ביטוי במאזן. אבל בצורות של איזון להבחין כמה זנים שלה:

1. הרווח הגולמי, מחושב כמו הכנסות ממכירות - עלות הייצור (מחיר עלות).

.2 רווח ממכירות - מחושב כעלויות ברווח גולמי.

3. רווח לפני מיסוי. הוא נוצר על ידי הבדל של המחוון הקודם עם הכנסות והוצאות אחרות.

.4 רווח נקי. זה בדיוק סוג של הכנסה ארגונית שנותרה לאחר תשלום של כל אוספי המס.

סכום הרווח תלוי ישירות בכמותקבלות מעלויות מכירה ועלויות ייצור. אבל זוהי הגדרה חשבונאית של רווח, יש גם הגדרה כלכלית. לדבריו, הרווח תלוי בגודל הסיכון היזמי, וככל שהוא גבוה יותר, כך גדל הסיכוי להשיג רווח כפול.

גודלו מושפע לא רק ממחירים של חומרי גלם וחומרים, אלא גם ממצב השוק. אם המפעל מוכר מוצרים חדשניים שאין להם מתחרים, בהתאם, הרווח יהיה גבוה יותר.

חלוקת הרווחים מתבצעת באופן שווה עבורחידוש של כספים למטרות ייצור. הרווח הנקי של הארגון מוקדש לפיתוח הייצור ולקידום הקולקטיב. כמו כן, הפצה ושימוש ברווח הארגון מתבצעת על ידי הסניפים הבאים:

1. רכישת ציוד חדש או שחזור של הקיים.

.2 הגדלת הנכסים המחזוריים, שאבדו כתוצאה מאינפלציה.

3. החזר הלוואות או תשלום ריבית עליהן.

4. הגנת הסביבה מפני זיהום.

5. צוות בונוס.

כך, חלוקת הרווחים מתבצעת בשני כיוונים:

1. עבור הצטברות, כלומר הגדלת חלק של הנכס,
2. לצריכה. השקת מגוון חדש של כספים לקבלת נוסף.

במקביל, החלק המצטבר של הרווחלא בהכרח לבלות בתקופת הדיווח הבאה. זה יכול להיות נשאר כל עוד הארגון לא מתחיל לגרום הפסדים מסיבה זו או אחרת. ואז החלק המצטבר ילך לכסות את ההפסדים. הרווח המיוחס לצבירה נובע מכך שהחברה פועלת באופן עצמאי ובלתי תלוי.

אם ניקח בחשבון חברה משותפת, אזחלוקת הרווחים בכספי הקרן והגדרת בעל הקרן, אשר עשויים להיות שונים. קרן הצריכה נתונה בידי קולקטיב העבודה (אך גם אם אינה ממוקמת, היא מופצת בהתאם לצורכי העובדים). לכן, כספים אלה אינם שייכים ההון של המפעל. וקרנות הצבירה הם רכושם של בעלי המניות והמייסדים. החלק החופשי של הרווח, ככלל, מצטרף ההון מורשה.

חלוקת רווחים מתאימה מבטיחה את יציבותה הפיננסית של החברה בשוק והרחבת פעילותה.

</ p>