במאמר זה, נשקול את התוכן הקצר של האגדה "ברבור אווזים" לילדים. אבל קודם נדבר קצת על הז'אנר עצמו, כמו גם על ההבדלים בין יצירות עממיות וספרותיות.
אגדה היא אחת הפולקלור, ומאוחר יותרו ז'אנרים ספרותיים. עבודה זו אפי הוא בדרך כלל בעל אופי פרוזאי, שיש לו נושא הרואי, יומיומי או קסום. המאפיינים העיקריים של הז'אנר הזה הם העדר ההיסטוריונים והדימוי הבלתי מוסתר, הבולט של העלילה.
"אווזים ברבורים" - אגדה, התוכן הקצר של אשר נשקול להלן, מתייחס העממית. כלומר, אין לה את המחבר ככזה, הוא נכתב על ידי העם הרוסי.
פולקלור, או פולק, הופיעו אגדהספרותית מוקדמת יותר וחלפו זמן רב מהפה אל הפה. לפיכך, יש הרבה פערים בין מגרשים וגרסאות של סיפורים כאלה. לכן, נציג כאן את התוכן הקצר הנפוץ ביותר של האגדה "אווזים ברבורים". עם זאת, אין זה אומר כי יישוב אחר ואזורים של ארצנו עבודה זו יש בדיוק את אותם גיבורים. העלילה כולה תהיה אחת, אבל זה יכול להיות שונה ניואנסים.
אגדה ספרותית הומצא במקורמחבר. בשום פנים ואופן לא ניתן לשנות את סיפורו. בנוסף לכך, במקור הופיעו עבודות כאלה על הנייר, ולא בדיבור בעל פה.
לפני זמן רב חיו איש ואשתו. נולדו להם שני ילדים: הבת הבכורה מאשה והבן הצעיר וניה.
לאחר שהוריו הלכו לעיר והענישו את מאשה להשגיח על אחיה ולא לעזוב את החצר. ועל התנהגות טובה הבטיח לאורחים.
אבל ברגע שהוריה עזבו, מאשה שתלה את וניה מתחת לחלון הבית על הדשא, והיא רצה לרחוב עם החברים שלה.
אבל כאן לא ידוע היכן צמחו ברבור אווזים, הציפורים הרימו את הנער וגררו אותו אל היער.
מאשה חזרה, מתבוננת - וניה לא נמצא בשום מקום. הילדה מיהרה לחפש את האח, אבל בכל מקום זה לא נראה לעין. היא התקשרה לוניה, אבל הוא לא הגיב. מאשה התיישבה ובכתה, אבל בדמעות לא יכלה להתאבל, והיא החליטה ללכת לחפש את אחיה.
הנערה רצה מן החצר והביטה סביבה. פתאום ראיתי אווזים-ברבורים עפים במרחק, ואז נעלמים ביער החשוך. מאשה הבינה מי חטף את אחיה, ומיהר אל המרדף.
הנערה רצה אל קרחת היער וראתה את התנור. היא ביקשה ממני לציין את הדרך. התנור השיב כי יספר היכן ברבורים טסים, אם מאשה השליכה לתוכו עצי הסקה. הנערה נענתה לבקשה, התנור אמר לאן נעלמו החוטפים. והגיבורה שלנו המשיכה.
ממשיכה מאשה כדי לברר היכן הם טסוברבור אווזים. אגדה (סיכום מוצג במאמר זה) מספרת איך הילדה פוגשת עץ תפוח, ענפיו של משובצים עם פרי אדמדם. מאשה שואלת אותה לאן נעלמו הברבורים. יבלונקה ביקשה לנער ממנה תפוחים, ואז תספר לאן עפו הציפורים. הנערה נענתה לבקשה וגילתה לאן נעלמו החוטפים.
מאשקה רץ ורואה את נהר החלבעם חופים סרוגות. שאל את הנערה על ידי הנהר, שם הברזים אווזים טס. ובתגובה: "להזיז את האבן שמונעת ממני לזרום, אז אני אגיד". מאשה העבירה את האבן, והנהר ציין לאן נעלמו הציפורים.
הנערה הגיעה אל היער הצפוף. ואז הקיף הקיפוד שלה את הדרך. הוא התכופף והתגלגל אל הצריף על רגליו. באותו צריף באבא-יאגה יושב, ובמרפסת וניה משחקת עם תפוחים זהובים. מאשה הזדחלה, תפסה את ואניה ומיהרה לרוץ.
באבא-יאגה שמה לב שהילד איננו, ושלח את הברבורים-אווזים למרדף.
"ברבורים של אווזים, "אגדה, תמציתהאנו מציגים כאן, בא אל קיצו. מאשה רץ עם אחיה ורואה כי הם ציפו על ידי ציפורים. אחר כך מיהרה אל הנהר וביקשה שתסתיר אותם. הסתיר להם נהר קטן, ועף על פני הרודפים, לא הבחין בדבר.
אח ורץ אחים. שוב הבחין בציפורים. ואז רצה מאשה לעץ התפוח וביקשה מהם להסתיר אותו. עץ הילדים כיסה את הענפים בסניפיהם, ושוב לא הבחינו ברבורות האווזים.
ושוב הילדים רצים, לא רחוק מהבית. אבל אז שוב הבחינו הציפורים בפליטים. הם מנסים לחטוף את האח מידיו. אבל אז הבחינה מאשה בתנור, שבו הסתתרה עם ואניה. הברבורים-אווזים לא יכלו להגיע אל הילדים וחזרו לבאבה יאגה.
האח והאחות יצאו מן התנור ורצובית. כאן שכבה מאשה והברישה את וניה, הניחה אותה על הספסל, לידה, והתיישבה. עד מהרה חזרו ההורים והביאו את הילדים. הבת לא סיפרה להם כלום. אז עם שום דבר לא עזב את הברבורים אווזים.
אגדה (סיכום זה מאשרת)מתייחס לקסם שנקרא. עבור עבודות כאלה, נוכחות של נבל קסום (באבא יאגה במקרה שלנו) ועוזרים קסומים (תנור, תפוח, נהר, קיפוד) אופייני.
</ p>