מי היה ולדימיר מיאקובסקי? גאון או משורר פשוט? על המשורר הגדול של עידן הכסף ידוע הרבה מאוד, אבל באותו זמן כמעט אי אפשר לומר עליו דבר. הוא היה ונותר בגדר תעלומה, אפילו למעריצים הכנים ביותר של עבודתו. באשר לביוגרפיה שלו, אין בו כמעט מקומות ריקים, אבל המחסן הרוחני ואישיותו של המשורר מכוסים במסתורין. כדי להבין לפחות את השקפותיו ורגשותיו של האמן הגדול הזה של המילה, יש צורך ללמוד כמה עובדות מעניינות מחייו של מיאקובסקי.
ולדימיר ולדימירוביץ מיכאקובסקי נולד ב -7 ביולי1893 במחוז קוטאיסי, הכפר בגדאדי. שני ההורים היו צאצא ישיר של קוזאקים זפורוז'יה. אביו של המשורר הגדול - ולדימיר קונסטנטינוביץ' - היה אציל תורשתי, אבל עבד כיערן. אמא, פבלנקו א.א., עסקה בגיוס ילדים, למעט ולדימיר, היו עוד שני ילדים במשפחה.
בתקופה שבין 1902 ל -1906 למד המשורר העתידיבאולם ההתעמלות של קוטאיסי, שם, ככל הנראה, הצליח להכיר את האינטליגנציה הדמוקרטית הליברלית. ב -1905 הוא אף השתתף בהפגנה גדולה של הנוער הרוסי והגיאורגי.
עובדות מעניינות על חייו של מיאקובסקילאשר כי אביו למעשה מת דקר מחט, אשר הביא לרעלת דם. לאחר מותו של ראש המשפחה, עברה משפחת מיאקובסקי למוסקבה ב -1906.
מצב החומר היה מסובך למדי,כך שב- 1908 גורש ולדימיר מאיאקובסקי מן הגימנסיה במוסקבה, שכן לאמו לא היו האמצעים לשלם עבור המשך החינוך. עם זאת, בזכות כישרונו לאמנות, הוא התקבל ללימודים בבית הספר סטרוגנוב. אבל גם כאן, המשורר העתידי לא הלך בצורה חלקה בגלל השקפותיו הפוליטיות.
בשנת 1908, עובדות רבות מחייו של מיאקובסקי,קשורה לאמונותיו הפוליטיות, הובילה לכך שהוא נכלא. מעצרו של המשורר נגרם על ידי תסיסה מהפכנית, שאותה ניהל בין נציגי מעמד הפועלים. אבל זה לא היה בפעם האחרונה, לאחר מיאקובסקי היה כלוא פעמיים נוספות. לאחר המסקנה הבאה, שהתקיימה בכלא בוטירסקאיה, הסתיים, מיאקובסקי הפסיק לקחת חלק פעיל בעבודת המפלגה.
למרות המורכבות של המצב באותה עתמיאקובסקי, בתקופה זו נוצרו עמדותיו הפוליטיות, והוא למד את עמדות המרקסיזם והבולשביקים על מאבק המעמדות. סביר להניח, השקפותיו של המשורר הצעיר היו רומנטיות בחלקן, והוא לא היה מודע לחלוטין לכל מה שקורה בזירה הפוליטית באותה תקופה, אך באותה עת החליט לנסות את מסכת "המנהיג". ואז היו כמה עובדות מעניינות מחייו של מייקובסקי, שכן כאן החל לכתוב את פסוקיו הראשונים, שנבחרו מאוחר יותר על ידי שרי הכלא.
בחייו של מיאקובסקי עשתה לילייה בריק מקום מיוחד. היא היתה המוזה שלו, המאהבת שלו, האיקונין שלו. כמו כל יוצר, המשורר והשראה שלו היו בעלי מערכת יחסים מורכבת מאוד.
משולש האהבה של מיאקובסקי והבריקס היהשטויות, אפילו במוסקבה על 20-ies, אשר באותה תקופה לא יכלו להתפאר של טוהר של יחסים אישיים. מאיאקובסקי ליליה בריק לא מסתירים את הרגשות שלהם, ולמרבה הפלא, אוסיפ בריק, לילי בן זוג לגיטימי, גם לא מתנגד מצב העניינים הזה.
תפקיד חשוב בחייו של מיאקובסקי שיחקו תפקיד אחראישה, זה היה מהגר רוסי טטיאנה Yakovleva, שחי בפריז. למרות העובדה כי היא דחתה את המשורר הדגול, הוא עשה מעשה רומנטי להפליא. מאיאקובסקי לשים על ידי חנות פרחים סכום נכבד בתנאי אחד, כי כמה פעמים בשבוע Yakovleva הביא פרחים "של מיאקובסקי."
גם לאחר מותו של המשורר המשיכה המוזה שלולבוא פרחים כי במהלך המלחמה הצילה אותה מרעב למוות. אף על פי שהמשורר ויאקובלב קשרו יחסים רומנטיים, זה לא הוכח, הוא עדיין הקדיש לה יותר משיר אחד.
שנים כה רבות חלפו מאז מותו של המשורר הגדול, והוא עדיין נזכר בו, הוא עדיין נלמד בבתי הספר, שיריו מצוטטים לגברות לבו על ידי צעירים אוהבים, הוא עדיין חי בליבם של מעריציו. יצירתיות, הקוראת לפעילות אקטיבית, יצירתיות, שבה אדם רוצה להתמוסס, היא דווקא שירה שנוצרה על ידי משורר מבריק שיזכר במאות השנים הבאות.
</ p>