היום פרנצ'סקה וודמן ידועה במעגלחובבי צילום כסופר של מספר הליקויים אשר צללים בוהקים שמש לשזור, ואת פניהם של המודלים קרובים מוסתרים רעלה מסתורית. מומחים רואים בה היצירה המקורית ומוכשרת.
תמונות שצולמו לפני שנים רבותשהוצגו בגלריות מפורסמות רבות. אבל, למרבה הצער, במהלך חייה פרנצ'סקה יכול רק לחלום על תהילה והכרה. היא חלמה! אבל לא כל הרצונות נועדו להתגשם בזמן.
פרנצ'סקה וודמן (1958 - 1981) נולדה באמריקה דנוור (קולורדו) במשפחה של אמנים מוכשרים. היא רצתה ליצור מילדות, פשוט לא לדמיין לעצמה גורל אחר.
היא נסחפה בירייה בגיל 14. בשנת 1975, היא נכנסה מחלקת עיצוב ברוד איילנד, וכעבור כמה שנים היא המשיכה להמשיך את לימודיה באיטליה. ברומא קיבלה פרנצ'סקה במהרה מכרות בין אמנים ואנשי רוח, והיא ידעה להשתמש בשפה. כבר באותן שנים היא עבדה על יצירת תיק, אשר בעתיד אמור לעזור לה למצוא מקום טוב.
פרנצ'סקה וודמן חזרה לארצות הברית בשנת 1978התיישבו בניו יורק. עם זאת, חלומות צעירים לא נגזר להתגשם. עבודתה לא הביאה לה הצלחה, אף פרסום לא הציע לה שיתוף פעולה.
במשך זמן רב המשיכה אמנית הצילום הצעירה שלה בחיפושים, אך כישלונות אישיים נוספו לכישלונות מקצועיים. התוצאה היתה דיכאון עמוק.
הזדמנות להציג את היצירות שלך לבית המשפטהצופים פרנצ'סקה נפלה רק פעם אחת. לא ניתן לומר כי זו היתה תערוכה אמיתית, אלא פרסום. האמנית עצמה יצרה קומפילציה, שפורסמה תחת הכותרת "כמה דוגמאות של גיאומטריה פנימית מופרעת". זה קרה ב -1981, שהתברר כקטלני עבור נערה צעירה.
אנשים יצירתיים רבים מושפעיםתשוקות. שורה של אכזבות, הן בחיים המקצועיים והן בחיים האישיים, מילאה תפקיד מכריע בגורלו של אמן צילום צעיר ומוכשר. פרנצ'סקה וודמן הבינה בשלב מסוים שהיא לא מסוגלת להתמודד עם החסרונות.
היא רצתה הכרה ותהילה, רציתי את העסק האהוב עלי להביא הכנסה, אשר יאפשר לא לעסוק משעמם עבודה לא מעניינת.
עם זאת, עבודתה לא מצאה תגובה בלבם של מבקרים קשים. ב- 19 בינואר 1981 היא נכנסה לתוך הריק מן הגבעה הגבוהה במנהטן, שם שכרה בעבר בית ונהרגה למוות.
רק אחר כך עולם האמנות באמת שמע את השם פרנצ'סקה וודמן. אחרי מותו הטרגי של האמנית בת ה -22, סוף סוף, הציורים שלה שמים לב אליהם, מה הם ראויים.
החלום של פעם בחיים התגשם סוף סוף. אבל פרנצ'סקה עצמה לא ידעה על תשומת הלב שהציגו הדפסים ותשלילים.
כאשר בדק את הדירה, אשר חי לפני מותו של וודמן, הוא התגלה כמות עצומה של מדה. פעילים מצאו כ -10 אלף נגטיבים ומספר עצום של תמונות.
לדברי מומחים, העבודה היתה באמתראוי לשבחים. פרנצ'סקה ירתה במפתח גבוה ונמוך, משחקת בצללים ובדגש. בין התצלומים היה מספר רב של דיוקנאות עצמיים. פרנצ'סקה סידרה אור ואביזרים, ואז הציבה לעצמה.
עבודתה כנה מאוד. אבל כדי לפתור אותם לחלוטין הוא בלתי אפשרי. פניהם של הדגמים מטושטשים לעתים קרובות או כהים, מוסתרים תחת רמז של מסתורין. זה תערובת מדהימה של כנות לשון המעטה הוא אפילו יותר מדהים, בהתחשב בגיל הנערה. כאשר מסתכלים על התמונות, אתה יכול דווקא לדמיין שהם עשויים על ידי אדם שחי במשך שנים רבות ויש לו ניסיון.
התצלומים מראים כי פרנצ'סקה וודמן לאדפוסים מוכרים. היא חיפשה דרכים משלה, משתמשת באביזרים בצורה המוזרה ביותר. ביצירותיה יש שימוש יוצא דופן במראות, חלונות ומשטחים שונים, שבהם מודגש ומדגיש הנושא המרכזי של הצילום.
תערוכת התמונות המלאה הראשונה של פרנצ'סקה התקיימה זמן קצר לאחר מותה. כיום ניתן לראות את היצירות הסוריאליסטיות בשחור ולבן במוזיאונים ובגלריות היוקרתיים ביותר.
עבודותיה מוצגות במוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית, במוזיאון לאמנות בעיר הלסינקי, במוזיאון גוגנהיים ועוד.
</ p>