בחירה רציונלית של שמנים מוטוריים היא תנאי הכרחי להמשך פעולת המנוע של כל מכונית. לכן, יש לתת תשומת לב מיוחדת לאירוע זה.
עד כה, יש מספר עצום של סיווגים שונים של שמן המנוע. הפרמטרים העיקריים העומדים בבסיסם הם:
הנפוץ ביותר הוא סיווג של שמני מנוע לפי סוג שלהם:
סיווג שמני המנוע לפי צמיגותם שכיח למדי (סיווג SAE). לפי אינדיקטור זה, כולם מחולקים לסוגים הבאים:
סימון שמן מנוע מסוג חורףמתבצע באמצעות האות "W" (0W, 5W, 10W וכן הלאה). ככל שמספר המכתב גבוה יותר, כך הצמיגות גבוהה יותר. באשר שמני מנוע הקיץ, הם מתויגים אפילו עם מספרים בלבד על עיקרון דומה. שמנים כל העונה חייב להיות 2 ספרות השם המלא שלהם. במקרה זה, הראשון מהם מציג את צמיגות השמן בטמפרטורות שליליות, והשני - צמיגות דינמי ב 150oC ו kinematic ב 100oC
ככל הנראה, הקשה ביותר הוא הסיווגשמני מנוע באיכות. הבסיס שלה היה מונח בחזרה בשנת 1947, כאשר שנקרא ה- API הדרגתיות הופיע. זה היה בתוספת פעמים רבות. סיווג מודרני מסוג זה הוא משנת 2001. לדבריה, כל שמנים המנוע מחולקים 2 קטגוריות גדולות:
כל שמני המנוע הם מקטגוריה serviseנועדו לשימוש באותם מנועים הפועלים על בנזין. באשר שמנים מסחריים, הם מיועדים יחידות כוח דיזל.
יש עוד סיווג של שמני מנועלפי רמת איכות - ACEA. הוא מחלק את כל סוגי השמנים לשלוש קבוצות: A, B ו- C. הראשון כולל 3 סוגים: A1, A2 ו- A3. הם נועדו עבור מנועי פועל על בנזין. הקבוצה השנייה מחולקת ל -4 סוגים: B1, B2, B3 ו- B4. שמני מנוע כאלה משמשים מנועי דיזל אור, אשר מותקנים על מכוניות נוסעים וטנדרים שנעשו על בסיס שלהם. הקבוצה השלישית כוללת גם 4 סוגים של שמנים: C1, C2, C3 ו- C4. הם משמשים מנועי דיזל כבדים, אשר מצוידים במשאיות.
</ p>